<h1>שו"ת הרשב"א ח"ג סימן רכ"א</h1>
<h2>דף צג.</h2>
אויניון להרב יוסף בן החכם ר' אברהם שאלת בחלב הנמצא תחת הכסלים שקרום חופה אותו, אם מנקרין אותו אם לאו, ואם מחלקין בין כבש לשור, ומה דינו הלכה למעשה אם דינו כחלב שהבשר חופה אותו. תשובה תחילת כל דבר אני אומר כי מעולם לא שמענו באסור והיתר החלב הפרש בין שור וכשב ועז, ומקרא מלא דבר הכתוב [ויקרא ז'], כל חלב שור וכשב ועז לא תאכלו, ומכאן למדו [חולין קי"ז ע"א] לאליה שהיא מותרת שלא אסרה תורה אלא חלב שוה בשור וכשב ועז, ואלו לא היה אסור בשור גם בכשב ועז לא היה נאסר. ומה שאמרת תחת הכסלים לא ידעתי אותו, אם הכונה לומר בחלב שבתוך הכסלים, מפני שיש אוסרין אותו מפני שבגמרא השוו אותו עם חלב שבתוך הכליות, ובחלב שבתוך הכליות קיימא לן כרבה ור' יוחנן דממרטי ליה, ואע"ג דאביי אמר כותיה דר' אסי מסתברא, הא דרבא דקיימא לן כותיה במקום אביי [ב"מ כ"ב ע"ב] והא ר' יוחנן דהלכתא כותיה במקום רב אסי דתלמידיה דר' יוחנן הוא [שבת מ"ה ע"ב], ואם על זה אתה אומר, אנו נהגנו בו היתר, דההיא דכוליא (רבה) [רבא] ור' יוחנן דממרטי ליה אמרו אסרי לא אמרו, וחומרא הוא דמחמרי בהו לנהוג בעצמן חומרא. ותדע דהא ר' יוחנן עצמו דממרט ליה הוא עצמו שהיה מודה בחלב שהבשר חופה אותו, וכדאמר בחיורא דתותי מתני אנא לאו טבחא אנא ולא בר טבחא, אנא נהירנא כד הוינא בי מדרשא אמרי בהמה בחייה איפרוקי מיפרקא. ויש מקומות שנהגו בו איסור, ואפשר שבאותן מקומות אסור להתיר להן דשמא לא טעו בו באיסור אלא נהגו איסור בזה אטו חלב שעל הכסלים לפי שגם אותו שבתוך הכסלים תותב קרום ונקלף, והוי כדברים המותרים ואחרים נהגו בהם איסור דאמרינן [ירושלמי פסחים פ"ד ה"א] נשאל ואין מתירין לו. ולפי מה שהראני הנכבד ר' עובדיה יראה שהראני חיורא דתותי מתני, וקים לי בך דלא אותו שאלת, דמפורש הוא בגמרא.
